<h1>ארחות חיים הלכ' טרפות סימן א'</h1>
<h2>דף מב.</h2>
דרוסה כיצד. כגון שיטרוף הטורף וידרוס הבהמה בידו ואין הבהמה הגסה ולא החיה הגסה נדרסת אלא מן הארי ואפילו עגלים קטנים ואם היא גסה מארי דינה כארי. והבהמה הדקה והחיה הדקה ואפילו בגדולה שבדקה מן הזאב ולמעלה. וכל חיה גסה כזאב וגדיים וטלאים אפילו שועל וחתול ונמיה וכיוצא בהן דורסין אותן ויש להן דריסה בכל העופות. והעופות כלן נדרסים מן הגס הוא נקרא אצטו"ר וי"א פלקון ואפילו גסין שבגסין ושל מעלה ממנו יש לו ג"כ דריסה בכל העופות הדקים כיונים וכיוצא בהן אבל (לא) לא בתרנגולין וכיוצא בהן ושאר העופות הדורסין אין להם דריסה אלא בעוף שכמותן אבל לא בגדול מהן. והנץ אישפרו"ר בלע"ז יש לו דריסה גם בגדיים וטלאים אם יקוב בצפורניו לבית חללו. והחולדה יש לה דריסה בעופות אבל לא בבהמה כלל. והכלב אין לו דריסה לא בחיה ולא בעוף ולא בבהמה שאינו עושה אלא כמעשה קוץ בעלמא שאם נשך בשן או דרס ברגל ונקב בחלל חוששין לו כמו שחוששין לקוץ שנקב בחלל.
איזהו טרפה כל שאין כמוה חיה כגון שטרפה ארי או זאב וכיוצא בו ועדין לא מתה. ויש חלאים אחרים שאם אירעו בה תחשב כטרפה והם הלכה למשה מסיני והם ח' ואלו הן: דרוסה נקובה חסרה נטולה פסוקה קרועה נפולה שבורה. ואע"פ שכולן הלכה למשה מסיני אין לך בפירוש מן התורה אלא דרוסה ולכך החמירו בה שכל ספק שיסתפק בה אסור ובשאר מיני טרפה יש בהן שספקן מותרין.
<h2>דף נב:</h2>
דרוסה כיצד. כגון שיטרוף הטורף וידרוס הבהמה בידו ואין הבהמה הגסה ולא החיה הגסה נדרסת אלא מן הארי ואפילו עגלים קטנים ואם היא גסה מארי דינה כארי. והבהמה הדקה והחיה הדקה ואפילו בגדולה שבדקה מן הזאב ולמעלה. וכל חיה גסה כזאב וגדיים וטלאים אפילו שועל וחתול ונמיה וכיוצא בהן דורסין אותן ויש להן דריסה בכל העופות. והעופות כלן נדרסים מן הגס הוא נקרא אצטו"ר וי"א פלקון ואפילו גסין שבגסין ושל מעלה ממנו יש לו ג"כ דריסה בכל העופות הדקים כיונים וכיוצא בהן אבל (לא) לא בתרנגולין וכיוצא בהן ושאר העופות הדורסין אין להם דריסה אלא בעוף שכמותן אבל לא בגדול מהן. והנץ אישפרו"ר בלע"ז יש לו דריסה גם בגדיים וטלאים אם יקוב בצפורניו לבית חללו. והחולדה יש לה דריסה בעופות אבל לא בבהמה כלל. והכלב אין לו דריסה לא בחיה ולא בעוף ולא בבהמה שאינו עושה אלא כמעשה קוץ בעלמא שאם נשך בשן או דרס ברגל ונקב בחלל חוששין לו כמו שחוששין לקוץ שנקב בחלל.
<h2>דף נג.</h2>
ואין דריסה אלא ביד ובצפורן אבל לדריסת הרגל אין חוששין. וכן על השן אין חוששין אם לא נקב לבית חללו אבל אם נקב לבית חללו יש לבדוק שמא נקב אחד מן האיברים שנטרפו בנקיבתן כמו בקוץ שאם נקב לבית חלל טרפה אם לא בבדיקת האיברים שנטרפין בנקיבה וכן דעת הבעל הלכות גדולות דבדיקה בכל האיברים שנטרפין בנקיבה סגי והר"ש ז"ל פי' דלא סגי בבדיקה לפי שאין נקב דק ניכר בבני מעים וכן דעת הבעל העיטור והרמב"ן והרשב"א ז"ל. ואי דריסה אלא בכונת הדורס [אבל אם נפל הדורס ונשתקעו צפרניו בנדרס אין זו דריסה] ואין דריסה אלא מחיים שאם דרס ונהרג ועדין ידו בדריסה שלא שמט צפרניו ממנו עד לאחר מותו אין חוששין לו.
ארי שנכנס לבין השוורים ונמצאת מכת צפורן בגבו של אחד מהן חוששין שמא ארי דרסו ואסורין עד שיבדקו אבל אם היה נוהם ואין מקרקרין מיראתו אין חוששין לפי שמנהמתו הן מקרקרין. וכן אם קטע ראש אחד מהן השאר מותרין שכבר בחר בזה וה"מ בשהרגו אבל אם לא הרגו חוששין לכולן ואם היה שותק והן שותקין אין חוששין להם (שמא) [שאלו] הזיק להם היו מקרקרין.
<h2>דף נג:</h2>
איזהו רושם הדריסה שיאדים הבשר כנגד בני מעים שהאדמימות ההוא מן הארס שנוקב ויורד ושורף עד המעים אבל אם [אין] שם אדמימות אע"פ שיש במקום אחר אינה טרפה אבל בודקין אותה מכף הירך ועד הקדקד כמו שכתבנו. ואם האדים הבשר כנגד בני המעים עד שנעשה כבשר שהרופא גורדו מן החבורה (הרי) [רואין] אותו הבשר עם הבני מעים (כולו) [כאלו] חסר וטרפה. ואם דרס כנגד הסימנין משיאדימו הסימנין עצמם כל שהוא מחמת הדריסה טרפה וי"א משיאדים הבשר כנגד הסימנין כל שהוא טרפה דזהרא מיקלא קליא.
<h2>דף נד.</h2>
ובכל דריסה שחוששין שוחטין (לה) [את הנדרסת] ובודקין כל החלל שלה מכף ועד הקדקוד. ואם נמצאת כלה שלמה מכל מיני טרפות ולא נמצא בהם רושם דריסה הרי זו מותרת. ואם נמצא בה [רושם הדריסה] הרי זו ספק טרפה ואסורה מן התורה.
